החלטה בתיק בב"נ 2055-07-11

בפני בקשה לביטול ו/או עיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי, בקשה שהוגשה על ידי דוד אחיאל (להלן:"המבקש") כנגד הוועדה המקומית לתכנון ולבניה שרונים (להלן:"המשיבה").

בקשה זו עניינה צו הריסה מינהלי שהוצא ביום 23.6.11 על ידי יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה נתניה לפי סעיף 238 א' לחוק התכנון והבניה תשכ"ה - 1965 (להלן:"החוק") בגין הקמה ללא היתר בניה של גדר בטון באורך של כ- 12 מ' ובגובה של 1.5 מ' בחלק האחורי של חלקה 136 בגוש 8002 ביישוב פרדסיה, במרחב התכנון של המשיבה (להלן:"הבניה", "המבנה", "צו ההריסה המינהלי", "הצו" בהתאמה).

בבקשתו עתר המבקש להורות על ביטול צו ההריסה המינהלי ו/או עיכובו מהטעמים הבאים:

צו ההריסה המינהלי הוצא בחוסר תום לב, בשרירות לב ומתוך ניסיון הרשות המקומית לכפות על המבקש את רצונותיה באמצעות הוועדה המקומית לתכנון ובניה שרונים וכך גם נפל פגם בהוצאת הצו שיש בו כדי להביא לביטולו זאת מאחר והמשיבה לא קיימה התייעצות כנדרש שבחוק טרם הוצאתו. לחלופין עתר המבקש "ליתן צו עיכוב ביצוע הצו כי ניתן היתר בעבר וכאמור ניתן כיום להגיש בקשה להארכת מועד או חידוש היתר לבניית החומה שיסודות החומה היו כבר קיימות וכן הם לאורך גדר רשת שקיימת והכל על המקרקעין הידועים כחלקה 136 בגוש 8002" והוסיף "נדגיש בהדגשה יתרה מדובר בחומה שביצועה הסתיים, וזו נבנתה בהיתר שתוקפו הסתיים שמקיף בנייה של בית מגורים כאשר יסודות החומה כבר היו קיימים".

המשיבה עתרה לדחיית בקשת המבקש על הסף מן הטעם שלא מתקיימים בבקשה כל התנאים הקבועים בתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי), התש"ע - 2010 (להלן:"התקנות") אשר נכנסו לתוקף ביום 9.3.10 והמסדירות את סדרי הדין בבקשות לביטול צו הריסה מינהלי או לעיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי או להארכת מועד לביצוע צו הריסה מינהלי ומשכך, טענה, הרי שעל פי תקנה 6 לתקנות הנ"ל יש לדחות בקשת המבקש על הסף שכן בית המשפט לא ידון בבקשה שלא מתקיימים בה כל התנאים הקבועים בתקנות.

אף לגופו של עניין, הוסיפה המשיבה, יש לדחות בקשת המבקש שכן צו ההריסה המינהלי הוצא וניתן כדי לגבי הבניה נשוא הצו, בניה שנבנתה ללא היתר בניה כדין. אין לעכב ביצועו של הצו, כך ציינה המשיבה, שכן מדובר בצו הריסה מינהלי שניתן כדין ובתי המשפט על כל ערכאותיהם חזרו ופסקו שאין לעכב ביצועו של צו הריסה מינהלי במצב בו מצויים הליכי התכנון בראשיתם וקבלת ההיתר המיוחל, אם בכלל, אינה נמצאת בהישג יד מיידי באופן שרק עיכוב פורמאלי חסר משמעות מעכב נתינתו.

לאחר שעיינתי בבקשת המבקש, בתגובה המשיבה, שמעתי עדויות הצדדים, עיינתי במוצגים שהוגשו ובסיכומי הצדדים בכתב קובעת אני כי דין בקשת המבקש להדחות וכך אני מורה.

צודקת המשיבה בטענתה לפיה לא מתקיימים בבקשת המבקש התנאים הקבועים בתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי), התש"ע - 2010. תקנות אלו שנכנסו לתוקפן ביום 9.3.10 מסדירות את סדרי הדין בבקשות לביטול צו הריסה מינהלי או לעיכוב ביצוע צו הריסה מינהלי או להארכת מועד לביצוע צו הריסה מינהלי.

בין השאר נקבע בתקנות אלו כי הבקשה תוגש לפי הטופס שבתוספת בתוך שלושה ימים מיום שנודע למבקש על הצו, כי יפורטו בה כל ההליכים המינהליים והמשפטיים הקודמים בעניין הבניה או השימוש שאליהם מתייחס הצו, כי היא תיתמך בתצהיר לאימות העובדות העומדות בבסיסה לרבות בתצהיר של איש מקצוע המטפל בהליך הרישוי בכל הנוגע למצב התכנוני ולהליכי התכנון והרישוי אם נטענת הטענה כי קיים סיכוי ממשי כי היתר הבניה יינתן תוך פרק זמן קצר וכי יצורפו לה כל המסמכים הנוגעים לעניין ויומצא העתק לוועדה המקומית.

המבקש בבקשתו ובתצהירו שצורף לה - לא ציין כלל מתי בדיוק נודע לו דבר קיום צו ההריסה המינהלי (ראה תקנה 2 (א) (1) לתקנות), הגם שבקשת המבקש מושתתת על הטענה לפיה "גם כיום אין מניעה שלא תינתן הארכת ההיתר ככל שהדבר נחוץ" (סעיף 7 סיפא לבקשתו) ו- "ניתן לקבל את ההיתר בבקשה מהירה ופשוטה" (סעיף 9 סיפא לבקשתו) - לא צרף המבקש לבקשתו תצהיר של איש מקצוע זאת בניגוד להוראת תקנה 2 (ג) סיפא לתקנות.

אוסיף ואומר שגם במסגרת הדיון בבקשת המבקש בבית המשפט לא נעשה אפילו ניסיון לתקן מחדלים אלו שכן לא הוגשה כל ראשית ראיה אודות המועד בו נודע למבקש על קיום הצו ובעיקר המבקש נמנע מלהביא ראיה ולו כלשהי על ידי איש מקצוע, מהנדס ו/או מתכנן ואף לא צורפו מסמכים בדבר הסיכוי התכנוני לקבל היתר תוך זמן קצר לגדר למרות חובתו לעשות כן לפי התקנות. עוד יאמר כי המבקש לא היה רשאי לצרף לסיכומיו ראיות שלא צורפו ו/או הוגשו במהלך הדיון לבית המשפט כדין ומכל מקום גם באלו אין כדי להועיל לו כפי שיפורט בהחלטה זו.

על פי תקנה 6 לתקנות הנ"ל הרי שבית המשפט לא ידון בבקשה שלא מתקיימים בה כל התנאים הקבועים בתקנות הנ"ל ומשכך, קובעת אני שדין בקשת המבקש להדחות על הסף שכן לא מתקיימים בה, כאמור, כל התנאים הקבועים בתקנות הנ"ל.

זאת ועוד - אף לגופו של עניין דין בקשת המבקש להדחות וכך אני מורה.

סעיף 238 א (ח) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965 קובע את המסגרת לבחינת תוקפו של צו הריסה מינהלי ולשונו כדלקמן:

"(ח) לא יבטל ולא יתלה בית המשפט צו הריסה מינהלי אלא אם כן הוכח לו שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין, או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת".

בית המשפט יכול לבטל או להתלות את צו ההריסה המינהלי בהתקיים אחת מ- 2 העילות:

(1) הוכח שהבניה שבגללה ניתן הצו בוצעה כדין.

(2) הוכח שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת.

העילות אשר בגינן ניתן לבטל צו הריסה מינהלי הינן העילות הקבועות בסעיף 238 א (ח) לחוק וכן טעמים שעניינם העדר היסודות החוקיים שיש בהם כדי להקנות תוקף לצו ההריסה המינהלי (ראה גם רע"פ 5635/93 הוועדה המקומית לתכנון ובניה תל אביב יפו נ' עורקבי פד' מח (2) 397, 401).